מידע לרכישת מסך מחשב
מתלבטים מה המסך בשבילכם? שטוח, דק, אולי פלזמה? יש לנו את המדריך בשבילכם כמה זמן אתם מקדישים לבחירת מסך כשאתם קונים מחשב חדש? הרבה אנשים מזלזלים מעט בנושא המסך וממש קונים אותו כלאחר יד. אבל עצרו רגע וחשבו: מה הרכיב שמולו תבלו הכי הרבה זמן כשתעבדו מול המחשב? המסך כמובן. מה החלק הכי יקר במחשב (מחירו כרבע או שליש בממוצע מהערכה השלמה)? שוב, המסך.
רוב האנשים קונים מסכים בלי להכיר את האפשרויות ובלי לדעת מהם ההבדלים. מבקשים את הדגם הזול ביותר, או הזול ביותר של יצרן מסויים, או פשוט לוקחים מה שהספק נותן. במקרים האלה החיסכון קטן אבל התמורה גרועה.
אם אתם עומדים לרכוש מחשב חדש או שהחלטתם להחליף מסך, זהו זמן טוב לקרוא את המדריך הזה, שיסביר לכם את הדברים החשובים ביותר שעליכם לדעת. אחרי הקריאה, מומלץ להמשיך בהתאם לסוג המסך שתבחרו לקנות, לאחד משני המדריכים הייעודיים: המדריך לרכישת מסך CRT, או המדריך לרכישת מסך LCD. מדוע חשוב להשקיע ? לפני שנציג את הסוגים השונים של המסכים הקיימים בשוק, נפתח בהסבר קצר שעשוי לשנות את הדרך בה אתם מתייחסים לקנייה הזו.
בתור התחלה חשוב מאד להבין: להוציא הרבה כסף על מסך טוב זה לא בזבוז. זו השקעה. בניגוד למחשב עצמו, שדינו להתיישן ולהיות מוחלף כעבור שנתיים-שלוש של שימוש לכל היותר, המסך עשוי בהחלט לשרת אתכם זמן כפול מזה. תיקון מסך שהתקלקל עלול להיות יקר ובלתי משתלם, אבל עם מסך טוב הסיכוי לתקלה במהלך שנות השימוש הראשונות הוא קלוש. ברור, אם כן, שאין היגיון בקניית מסך זול ופחות איכותי.
וכמובן יש את הסיבה החשובה באמת: בבריאות לא חוסכים. ההבדל בין מסך טוב למסך גרוע הוא לא רק באורך החיים, אלא גם באיכות החיים. שלנו. מסך גרוע יעייף את עיניכם, יגרום לכם לכאבי ראש ולצרות אחרות. מסך גדול, חד ויציב, ישרת אתכם בנאמנות, ישמור על בריאותכם, ויעשה אתכם פרודוקטיביים ושמחים. 
במדריכים המשלימים, העוסקים בנפרד ב-LCD וב-CRT, תוכלו למצוא הסברים מפורטים יותר, אבל בשלב הזה ייתכן שאתם מתלבטים: האם לקחת מסך רגיל, דק, שטוח? אלו הדברים שחשוב לדעת על כל אחת מסוגי המסכים, כדי שתוכלו להמשיך הלאה במסלול המתאים לכם:
מסך רגיל (CRT) – המסכים האלה מתאימים לכל סוגי השימושים והם הזולים ביותר. אם אתם רוצים לחסוך זו הבחירה הכי הגיונית מבחינתכם. CRT מציג צבעים מדויקים יותר, גמיש יותר מבחינת רזולוציות, ומתמודד היטב עם תמונות נעות של וידאו ומשחקים. אם אתם רוצים מסך שיודע לעשות את כל הדברים האלה, CRT הוא הפתרון בשבילכם.
מסך שטוח (Flat CRT) – המסכים האלה משתמשים באותה טכנולוגיה, אבל החלק הקדמי שלהם שטוח ולא קמור כמו מסכי CRT רגילים. היתרון העיקרי שזה מאפשר היא גיאומטריה טובה יותר של התמונות, למשל: קווים ישרים אינם מתעגלים בשולי המסך. זהו יתרון לגרפיקאים, אדריכלים, וכמובן מכורים למשחקי מחשב. אבל הם קצת יותר יקרים, ומציגים טקסט מעט פחות חד. אם אינכם זקוקים למסך כזה לכו על מסך CRT רגיל.
מסך דק (LCD או Flat Panel Display) – המסכים האלה מציגים תמונה חדה ומדויקת מבחינה גיאומטרית, וטובים בהצגת טקסט אפילו יותר ממסכי CRT. הם פחות מתאימים, לעומת זאת, לוידאו ולמשחקים, אפילו בדגמים החדשים שמתיימרים להיות האידאליים לשימושים האלה. חלק מהאנשים נהנים יותר לעבוד מולם וטוענים שעיניהם מתעייפות פחות. יש רגליים לטענה, אך ידוע גם כי ישנם אנשים שעיניהם מגיבות פחות טוב ל-LCD מאשר ל-CRT.
האפשרויות די פשוטות בסך-הכל: מסך דק טוב לשימוש משרדי; מסך שטוח טוב לגרפיקה, עיצוב ומשחקים כבדים; המסכים הרגילים טובים לכל שאר השימושים. אבל ישנם מקרים יוצאי דופן:
כשדרוש מסך גדול – במסכי CRT, ככל שעולים בגודל האלכסון גדל גם נפח המסך. בגדלים של 21 אינטש או יותר זו כבר עלולה להיות בעיה. מסך בנפח שכזה יכול להגיע למשקל של 25 קילו. LCD בגדלים המקבילים לעיתים קרובות אינו יקר יותר, לא נופל באיכותו ותופס הרבה פחות מקום.
כשהתקציב פחות מוגבל – LCD היא טכנולוגיה פחות בשלה. בדגמי ה-LCD הזולים יותר, אתה גם משלם יותר מאשר היה עולה CRT מקביל, וגם מקבל פחות תמורה. לעומת זאת, מי שמוכן ויכול להשקיע הרבה יותר כסף, יכול לקבל מסך LCD שיתחרה באיכויות של CRT מקביל, וליהנות מהיתרונות הנוספים של הטכנולוגיה.
כשהמקום מעל לכל – אם המטרה הכי חשובה שלכם היא לחסוך מקום (למשל, במשרד קטן שצריכים להיכנס אליו מספר מחשבים), אז אין תחרות לקומפקטיות של ה-LCD. פליטת הקרינה האפסית של המסכים הללו גם מתאימה יותר לאזורי עבודה בהם העובדים יושבים אלו מול אלו (ב-CRT רוב הקרינה נפלטת מחלקו האחורי של המסך). כמה מושגים שחשוב להכיר במדריכים הנפרדים למסכי CRT ו-LCD, נסביר לעומק את הפרמטרים השונים הרלוונטיים לבחירת מסך מאחד משני הסוגים. ההסברים להלן הם בסיסיים יותר, וחשובים לכם אם אתם חשים שאתם "לא מבינים כלום". אם המושגים מוכרים לכם תוכלו לדלג עליהם.
גודל המסך – במסכי מחשב, כמו בטלוויזיות, הנתון של "גודל המסך" מתייחס למרחק שבין שתי פינות מרוחקות באינטשים. ככל שהמספר גדול יותר, תהיה גם התצוגה גדולה ונוחה יותר, אבל המסך יהיה יקר יותר. שימו לב שצורת המדידה ב-CRT וב-LCD שונה, ולכן מסך LCD בגודל 17 אינטש, למשל, הוא כמעט בגודל של מסך CRT שגודלו הרשמי 19 אינטש.
17 אינטש הוא כיום הגודל המינימלי המקובל בשתי הטכנולוגיות, ולרוב האנשים אין צורך ביותר.
פיקסל – התמונה המוצגת על מסך המחשב מורכבת מנקודת זעירות, שכל אחת מהן כוללת שילוב של שלושת צבעי היסוד (RGB) בעוצמה משתנה. לכל נקודה זעירה כזו קוראים "פיקסל".
רזולוציה – מכונה לעיתים גם "אבחנה". ככל שמספר הפיקסלים על המסך גדול יותר, התמונה תהיה חדה ומדויקת יותר. הנמוכה ביותר מבין הרזולוציות הנפוצות בשימוש היא זו שמכונה VGA, והיא הרזולוציה התקנית במסכי טלוויזיה: 640×480. כלומר, התמונה מורכבת ממטריצה של נקודות שבנויה כטבלה, 640 לרוחב כפול 480 לאורך.
במסכי מחשב נעשה שימוש ברזולוציות גבוהות יותר, כשהנפוצות ביניהן הן 800×600 ו-1024×768. בשימושים מסוימים, כמו גרפיקה למשל, יש יתרון לרזולוציות גבוהות עוד יותר.
תדר רענון/זמן תגובה (Response Time/Refresh Rate) – התמונה על המסך, גם כשהיא נראית סטטית, בעצם מתחדשת פעמים רבות בכל שנייה. הקצב בו התמונה מעודכנת הוא אחד הגורמים שמשפיעים על איכות התמונה ונוחות הצפייה במסך. במסכי CRT, כמו בטלוויזיות, מדברים על תדר רענון – ככל שהוא גבוה יותר התמונה פחות מרצדת. במסכי LCD, הטכנולוגיה כאמור שונה, ולא מדובר על תדר רענון אלא על זמן תגובה – ככל שהוא נמוך יותר התצוגה יותר "חלקה". מסך חדש או משומש ? בניגוד להרבה סוגים אחרים של חומרה, למסכים יש ערך גם אחרי כמה שנים של שימוש. זה אומר שאם תרצו למכור מסך כדי לממן חלק מהקנייה של מסך חדש, אז יש סיכוי שתצליחו. הניחו שהמחיר של מסך משומש הוא כ-50 עד 70 אחוז מהמחיר של דגם חדש דומה בתכונותיו.
האם כדאי לקנות מסך משומש? לפעמים כן, אבל מומלץ להיזהר. בניגוד למסך חדש שמגיע עם אחריות ושאפשר להחליף אותו אם התגלה בו פגם, המסך המשומש עלול להתגלות כחתול בשק שלא ניתן להיפטר ממנו. חשוב להבין שלא כל הפגמים במסכים נראים לעין מייד. לעיתים הבעיה מתגלה רק במהלך השימוש, ואתם עשויים לגלות שזה שמכר לכם את המסך כלל לא היה מודע לכך שיש בו בעיה.
ישנם שלושה מקורות עיקריים למסכים משומשים: עסקים שנסגרו, או שביצעו רכישה גדולה של ציוד חדש; עסקים שמתמחים בממכר חומרה משומשת; אנשים פרטיים.
במקרים מהסוג הראשון, אפשר לפעמים לקבל את המסכים במחירים אפסיים. אם יש לכם עין חדה ואתם שולטים במחירים ובשמות היצרנים, יש לכם סיכוי לבצע עיסקה טובה, אבל יש כאן גם מרכיב של הימור.
במקרים מהסוג השני בדרך-כלל תקבלו אחריות על המוצר. אבל כדאי לקנות מסך משומש מגורם כזה רק אם הוא מאפשר להחזיר אותו בתוך זמן קצר מהקנייה ולקבל את הכסף חזרה, במקרה שהתגלה בו פגם (תיאורטית, החוק לצדכם במקרה הזה).
בקנייה מאנשים פרטיים ההימור הוא הגדול ביותר, ולכן המחיר וה"בטחונות" צריכים להצדיק את ההימור. בקשו לדחות את התשלום לאחר תקופת התנסות של שבוע-שבועיים. הזמן הזה אמור להספיק כדי לראות שהמסך תקין.
במדריכים המשלימים, העוסקים בנפרד ב-LCD וב-CRT, תוכלו למצוא הסברים מפורטים יותר, אבל בשלב הזה ייתכן שאתם מתלבטים: האם לקחת מסך רגיל, דק, שטוח? אלו הדברים שחשוב לדעת על כל אחת מסוגי המסכים, כדי שתוכלו להמשיך הלאה במסלול המתאים לכם:
מסך רגיל (CRT) – המסכים האלה מתאימים לכל סוגי השימושים והם הזולים ביותר. אם אתם רוצים לחסוך זו הבחירה הכי הגיונית מבחינתכם. CRT מציג צבעים מדויקים יותר, גמיש יותר מבחינת רזולוציות, ומתמודד היטב עם תמונות נעות של וידאו ומשחקים. אם אתם רוצים מסך שיודע לעשות את כל הדברים האלה, CRT הוא הפתרון בשבילכם.
מסך שטוח (Flat CRT) – המסכים האלה משתמשים באותה טכנולוגיה, אבל החלק הקדמי שלהם שטוח ולא קמור כמו מסכי CRT רגילים. היתרון העיקרי שזה מאפשר היא גיאומטריה טובה יותר של התמונות, למשל: קווים ישרים אינם מתעגלים בשולי המסך. זהו יתרון לגרפיקאים, אדריכלים, וכמובן מכורים למשחקי מחשב. אבל הם קצת יותר יקרים, ומציגים טקסט מעט פחות חד. אם אינכם זקוקים למסך כזה לכו על מסך CRT רגיל.
מסך דק (LCD או Flat Panel Display) – המסכים האלה מציגים תמונה חדה ומדויקת מבחינה גיאומטרית, וטובים בהצגת טקסט אפילו יותר ממסכי CRT. הם פחות מתאימים, לעומת זאת, לוידאו ולמשחקים, אפילו בדגמים החדשים שמתיימרים להיות האידאליים לשימושים האלה. חלק מהאנשים נהנים יותר לעבוד מולם וטוענים שעיניהם מתעייפות פחות. יש רגליים לטענה, אך ידוע גם כי ישנם אנשים שעיניהם מגיבות פחות טוב ל-LCD מאשר ל-CRT.
האפשרויות די פשוטות בסך-הכל: מסך דק טוב לשימוש משרדי; מסך שטוח טוב לגרפיקה, עיצוב ומשחקים כבדים; המסכים הרגילים טובים לכל שאר השימושים. אבל ישנם מקרים יוצאי דופן:
כשדרוש מסך גדול – במסכי CRT, ככל שעולים בגודל האלכסון גדל גם נפח המסך. בגדלים של 21 אינטש או יותר זו כבר עלולה להיות בעיה. מסך בנפח שכזה יכול להגיע למשקל של 25 קילו. LCD בגדלים המקבילים לעיתים קרובות אינו יקר יותר, לא נופל באיכותו ותופס הרבה פחות מקום.
כשהתקציב פחות מוגבל – LCD היא טכנולוגיה פחות בשלה. בדגמי ה-LCD הזולים יותר, אתה גם משלם יותר מאשר היה עולה CRT מקביל, וגם מקבל פחות תמורה. לעומת זאת, מי שמוכן ויכול להשקיע הרבה יותר כסף, יכול לקבל מסך LCD שיתחרה באיכויות של CRT מקביל, וליהנות מהיתרונות הנוספים של הטכנולוגיה.
כשהמקום מעל לכל – אם המטרה הכי חשובה שלכם היא לחסוך מקום (למשל, במשרד קטן שצריכים להיכנס אליו מספר מחשבים), אז אין תחרות לקומפקטיות של ה-LCD. פליטת הקרינה האפסית של המסכים הללו גם מתאימה יותר לאזורי עבודה בהם העובדים יושבים אלו מול אלו (ב-CRT רוב הקרינה נפלטת מחלקו האחורי של המסך). כמה מושגים שחשוב להכיר במדריכים הנפרדים למסכי CRT ו-LCD, נסביר לעומק את הפרמטרים השונים הרלוונטיים לבחירת מסך מאחד משני הסוגים. ההסברים להלן הם בסיסיים יותר, וחשובים לכם אם אתם חשים שאתם "לא מבינים כלום". אם המושגים מוכרים לכם תוכלו לדלג עליהם.
גודל המסך – במסכי מחשב, כמו בטלוויזיות, הנתון של "גודל המסך" מתייחס למרחק שבין שתי פינות מרוחקות באינטשים. ככל שהמספר גדול יותר, תהיה גם התצוגה גדולה ונוחה יותר, אבל המסך יהיה יקר יותר. שימו לב שצורת המדידה ב-CRT וב-LCD שונה, ולכן מסך LCD בגודל 17 אינטש, למשל, הוא כמעט בגודל של מסך CRT שגודלו הרשמי 19 אינטש.
17 אינטש הוא כיום הגודל המינימלי המקובל בשתי הטכנולוגיות, ולרוב האנשים אין צורך ביותר.
פיקסל – התמונה המוצגת על מסך המחשב מורכבת מנקודת זעירות, שכל אחת מהן כוללת שילוב של שלושת צבעי היסוד (RGB) בעוצמה משתנה. לכל נקודה זעירה כזו קוראים "פיקסל".
רזולוציה – מכונה לעיתים גם "אבחנה". ככל שמספר הפיקסלים על המסך גדול יותר, התמונה תהיה חדה ומדויקת יותר. הנמוכה ביותר מבין הרזולוציות הנפוצות בשימוש היא זו שמכונה VGA, והיא הרזולוציה התקנית במסכי טלוויזיה: 640×480. כלומר, התמונה מורכבת ממטריצה של נקודות שבנויה כטבלה, 640 לרוחב כפול 480 לאורך.
במסכי מחשב נעשה שימוש ברזולוציות גבוהות יותר, כשהנפוצות ביניהן הן 800×600 ו-1024×768. בשימושים מסוימים, כמו גרפיקה למשל, יש יתרון לרזולוציות גבוהות עוד יותר.
תדר רענון/זמן תגובה (Response Time/Refresh Rate) – התמונה על המסך, גם כשהיא נראית סטטית, בעצם מתחדשת פעמים רבות בכל שנייה. הקצב בו התמונה מעודכנת הוא אחד הגורמים שמשפיעים על איכות התמונה ונוחות הצפייה במסך. במסכי CRT, כמו בטלוויזיות, מדברים על תדר רענון – ככל שהוא גבוה יותר התמונה פחות מרצדת. במסכי LCD, הטכנולוגיה כאמור שונה, ולא מדובר על תדר רענון אלא על זמן תגובה – ככל שהוא נמוך יותר התצוגה יותר "חלקה". מסך חדש או משומש ? בניגוד להרבה סוגים אחרים של חומרה, למסכים יש ערך גם אחרי כמה שנים של שימוש. זה אומר שאם תרצו למכור מסך כדי לממן חלק מהקנייה של מסך חדש, אז יש סיכוי שתצליחו. הניחו שהמחיר של מסך משומש הוא כ-50 עד 70 אחוז מהמחיר של דגם חדש דומה בתכונותיו.
האם כדאי לקנות מסך משומש? לפעמים כן, אבל מומלץ להיזהר. בניגוד למסך חדש שמגיע עם אחריות ושאפשר להחליף אותו אם התגלה בו פגם, המסך המשומש עלול להתגלות כחתול בשק שלא ניתן להיפטר ממנו. חשוב להבין שלא כל הפגמים במסכים נראים לעין מייד. לעיתים הבעיה מתגלה רק במהלך השימוש, ואתם עשויים לגלות שזה שמכר לכם את המסך כלל לא היה מודע לכך שיש בו בעיה.
ישנם שלושה מקורות עיקריים למסכים משומשים: עסקים שנסגרו, או שביצעו רכישה גדולה של ציוד חדש; עסקים שמתמחים בממכר חומרה משומשת; אנשים פרטיים.
במקרים מהסוג הראשון, אפשר לפעמים לקבל את המסכים במחירים אפסיים. אם יש לכם עין חדה ואתם שולטים במחירים ובשמות היצרנים, יש לכם סיכוי לבצע עיסקה טובה, אבל יש כאן גם מרכיב של הימור.
במקרים מהסוג השני בדרך-כלל תקבלו אחריות על המוצר. אבל כדאי לקנות מסך משומש מגורם כזה רק אם הוא מאפשר להחזיר אותו בתוך זמן קצר מהקנייה ולקבל את הכסף חזרה, במקרה שהתגלה בו פגם (תיאורטית, החוק לצדכם במקרה הזה).
בקנייה מאנשים פרטיים ההימור הוא הגדול ביותר, ולכן המחיר וה"בטחונות" צריכים להצדיק את ההימור. בקשו לדחות את התשלום לאחר תקופת התנסות של שבוע-שבועיים. הזמן הזה אמור להספיק כדי לראות שהמסך תקין. הסוגים השונים של המסכים: שתי טכנולוגיות תצוגה נפוצות היום בשימוש עם מחשבים אישיים:
* מסכי שפופרת, הידועים בשם CRT (או Cathode Ray Tube בשמם המלא).
* מסכי גביש נוזלי, כלומר LCD (קיצור של Liquid Crystal Display).
טכנולוגיית CRT המשמשת במסכים ה"רגילים" השמנמנים שאנחנו מכירים, הגיעה ממקלטי הטלוויזיה. למעט שינויים קלים מסכי ה-CRT הם בעצם טלוויזיות קטנות. זו טכנולוגיה ותיקה ואמינה, הנפוצה ביותר לעת עתה, שלעיתים מציעה יתרונות גם במחיר וגם באיכות. החיסרון העיקרי הוא הנפח הגדול של המסך, שמבזבז הרבה מקום על
טכנולוגיית LCD היא זו שמשמשת במסכים ה"דקים" (שימו לב שלא להתבלבל בין המסכים האלה לבין המסכים ה"שטוחים", שהם סוג ספציפי של מסכי CRT). פגשתם בה בגירסאותיה השונות, בשעונים דיגיטליים, מחשבונים, מחשבים ניידים, ומכשירים אלקטרוניים שונים. היא יקרה יותר ולעיתים קרובות גם פחות איכותית, אבל היא צורכת מעט חשמל, אינה פולטת קרינה, והנפח הפיזי שלה קטן בהרבה. ובואו לא נשכח שהיא גם נראית הרבה יותר טוב על השולחן.
שתי טכנולוגיות נוספות שעדיין אינן פופולריות: OLED ופלזמה. הראשונה נפוצה בינתיים בעיקר בגאד'גטים שונים, ואת האחרונה תפגשו בטלוויזיות ובמסכים גדולים במיוחד. שתיהן אינן מתאימות בינתיים לשימוש רגיל במחשב, אבל חשוב להכיר אותן.